הרפתקה מתגלה בשלמותה רק בסופה

בפסגת הר, או בשיט על הנחל, לפעמים רק בתום המפגש עם הטבע אנו מגלים את גדולתה של ההרפתקה שניתנה לנו לחוות בחוץ. המסע בטבע, בעיני, ריקי רביציק, הוא אתגר תמיד. כי המפגש עם העולם שבחוץ תמיד מצריך מאיתנו יותר מאשר שאנו נוטים לתת מעצמנו ביומיום.

…הסוס צמא וחייבים למצוא לו מים… העץ השיל את כל העלים ואין צל להסתתר מתחתיו, החוף ממשיך וממשיך ועד כמה אוכל ללכת, הציפור הזאת פצועה, הסלע חלק מדי, לא רוצה לדרוך על הפרגים…

השיח שלי עם הטבע לעולם יהיה שונה מהשיח שלי עם בני אדם, כי יש בו רק ניסיון להידברות, להשתלבות בממלכה אחרת, אבל התשובות מגיעות חזרה אחרת מאלה של בני האדם. עם זאת, הטבע ברור לי יותר מאשר בני האדם, שמזמן וויתרו על הקשר הזה עם כל מה שנותן לרוח לנשב ולעצב אותו.

ועוד, כשאני יוצאת החוצה, זה מתוך כוונה. כי אני בעד שוטטות. עדיף על גבו של סוסו, או לצידו, ותמיד עם לפחות שלושה או ארבעה כלבים, שהולכים ובאים, והפרווה שלהם מסמנת לך את השביל בתוך השדות.

לאחרונה גמעתי מרחק לא קטן באזור הררי. אומרים שם שאם אתה נופל, זה לא כי נתקלת בהר, אלא זה האבנים הקטנות שגורמות לך להחליק. לכן צא, ועבור על פני כל האבנים הקטנות כולן שבדרך, וככה לבסוף תגלה שטיפסת את כל ההר.

שלכם, ריקי רביצקי the great outdoords