ועוד שיר

שיר מאת הנרי דומאס
Love Song

חמדת, אני חייב לאהוב את הפלנטה הזאת:

הרוח וודאי שמעה את קולך פעם.
היא מהדהדת ושרה כמוך.

האדמה כנראה טעמה אותך פעם.
היא מבושמת בריח שלך.

העצים מהללים אותך בזהב
ומאדימים כשאת חולפת.

אני יודע למה הארץ הצפונית קפואה.
היא מנסה לשמר את הזכרון שלך.

אני יודע למה המדבר לוהט מחום.
הוא בכה זמן רב מדי בלעדיך.

על הידים ועל הברכיים מתחננים האוקינוסים לחוף,
ונופלים לרגליך.

אני חייב לאהוב את הבבואה
שהיא הפלנטה הזאת
את לימדת אותה היטב
להיות יפה.

 

שלכם, ריקי רביצקי

שיר

שיר מאת הנרי דומאס
Kef12

תאספי אליך את הדם מהדשא, שמש.
תאספי אותו אליך.
האנשים האלה לא צמאים אליו.
קחי אליך את הילדים הפשפשים האלה שמשחקים
בדשא, שמש.
קחי אותם מכאן.
האנשים האלה נמעס להם מהם.
תורידי את הראש לקני הסוף השדופים האלה, שמש.
תחתכי אותם.
האנשים האלה כבר לא יכולים להכין מהם חלילים.
עכשיו שמש, תתקרבי כבר אל הארץ!
יותר קרוב מזה.
קרוב יותר. עכשיו, שמש.
קחי מפה את הצורה מהברזל, שמש.
הם כמו אבנים, האנשים האלה.
עכשיו תהפכי אותם ללבה.

שלכם, ריקי רביציק.