ספר הדייגים

״… העננים נוצרים ומתפרקים בתוך השקוף של האויר, משתנים כל הזמן, כדי שנעשה את זה גם, ותוך כדי תנועה. וגם הים מסמן משהו, עם כל מה שהומה שם בעומק בלי שנראה, איזה תנועה חזקה שמניעה, ומזרימה, והכול נשטף ברגע על פני חופים שלמים. מתחת לקו של הים יש משתנים נסתרים.״
מתוך ספר הדייגים, שלכם ריקי רביציק

מיוטיוב

שלכם,
ריקי רביצקי

דמיינו את העולם בצבעים. ככה עושים הסנאים האלה, שהפרווה שלהם בוהקת בגוונים של כחול כהה, ארגמן ואדום, חומים זהובים ועוד. ולא, הם לא היו במספרה קודם. הזן הענק הזה, שגודלו פי שלוש מהסנאים שאנחנו מכירים שמצתרוצצים בין העצים בסנטרל פארק ניו יורק, נקרא Malabar Giant Squirrel, וחי במעמקי היערות באזור קרלה בהודו.

לאחרונה עלו לכותרות , כי הם הפרווה שלהם נתנה השנה השראה אמיתית למעצבי שיער נחשבים ולממציאי גוונים לשיער. הכל בא מהטבע.

שלכם,
ריקי רביציקי

ריקירביציקי, ריקי.רביציק, rikiravitzki, riki.ravitzki

פסגות של רגשות

הטכנולוגיה מתקדמת, והאדם מתרחק, מעצמו, ומאחרים. למשל מכשיר הפלפון, למרות שכולנו יכולים לתקשר זה עם זה יותר בקלות, אנחנו דווקא מדברים פחות, ואפילו מעדיפים לשלוח מסרון קצר כתוב בטקטס מקודד או אייקונים מאשר להשמיע קול או להקשיב לאחר. המכשיר חכם, אבל ההודעות שאנחנו שלוחים זה לזה לא תמיד כאלה. הרגש הפך למידע רגיש, כמותי, ופחות מהווה מומנטום שיוצר תנועה בין אנשים. איך נדע איך נראית שמחה, אכזבה, הזדהות?

ג'ונס לו אסף 12.5 מיליון הודעות טקסט שנשלחו בין אנשים שונים במהלך משחקי האולימפיאדה בלונדון בשנת 2012. הוא רצה לתת לסוג דיבור הזה ביטוי מוחשי, ועל כן המיר את המידע לנוף סדור של פסגות בתלת מיימד. הפסגות מעידות על רגעים בהם היתה התרגשות רבה, ונשלחו הודעות רבות בין אנשים. האם זה בעקבות אכזבה מהפסד או שמחה של נצחון?

☺️,
ריקי רביצקי

La Maya, מסורת אביבית עתיקת יומין

בעירה קטנה בספרד, מתקיימת מסורת אביבית כבר מאות דורות, בהן ילדות הכפר מופעות ישובות בתוך מזבח עטור פרחי אביב, כחלק מהנוף הפסטורלי של רחובות הכפר. במשך שעתיים, עליהו לשבת ללא תזוזה, ובסוף להצטרף לקהילת המקום בכניסה לתפילת הודיה על בואו של האביב.

גם אם כבר נשכחו מקורותיו של מסורת זאת, המחזות יפיפיים.
שלכם, ריקי רביצקי

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki.ravitzki

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki.ravitzki

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki.ravitzki

פילים ונשים

בזימבבואה, הוקמה קבוצת נשים שאומנה כיחדיה קרבית למיגור צייד פילים. הן אמונות על שטח של טבע פראי, המתפרס על פני כ-200 קילומטרים רבועים בפארק ששמו Phundundu, אחת משמורות הטבע החשובות ביותר במדינה, בו חיים כיום 11,000 פילים תחת סכנת הכחדה.

ריקי.רביצקי, ריקי-רביציקי, rikiravitzki, riki-ravitzki

שמה של קבוצת הנשים נקראת Akashinga, שמשעו "האמיצות," ובעוד שברחבי העולם נשים הינן חלק מצוותי שמורות טבע, באפריקה הדבר לא היה קיים עד כה.

ריקי.רביצקי, ריקי-רביציקי, rikiravitzki, riki-ravitzki

מטרת הפרויקט לתת עוצמה בידיהן של נשים, בתחום שעד כה טופל רק על ידי גברים בלבד, וזאת במטרה גם לחזק קהילות-ספר אשר בהן נשים סובלות מדיכוי קשה.

ישנו צד נוסף לסיפור. מי שמקדם את הפרויקט הינו אוסטרלי עם רקע ארוך שנים כצלף ביחידות מובחרות של צבאות שונים בעולם. נסיבות שונות חשפו אותו לסיפורם של הפילים באפריקה, אשר מספרן הלך וצנח ב-30%, כמו גם דלדול אוכלוסיות הקרנפים באפריקה. הוא נרתם למאבק, ואומר כעת כי "הטבע נתן לי הזדמנות שניה בחיים, להסב את עצמי לייעוד גבוה יותר."

כבר בשנה הראשונה של הפרויקט, "האמיצות" הביאו למאסרם של למעלה מ-70 ציידים, וזאת מבלי להפעיל כל אלימות.

 

The Beauty of Bees

לאחרונה יצא מחדש ונתגלה מתוך שכבות הזמן זן נדיר של דבורים, אשר נחשב כנכחד. חוקרים באי נידח באינדונזיה זיהו דבורה ענקית, בת דודתה של דבורת הדבש, שאורכה כגודל אגודל ולה מוטת כנפים המגיעה ליותר משישה סנטימטרים. צליל המעוף שלה מיוחד במינו.

האם תאמינו כי לאחר פרסום התגלית בשנה האחרונה, עלו באתר ebay מודעות מכירה של הדבורים  באלפי דולרים? מתקיים כעת מאבק להוסיף את זן הדבורים חזרה לרשימת החיות הנתונות בסכנת הכחדה.

שלכם,
ריקי רביצקי

והנה כמה תמונות המעידות על יופן של הדבורים בכלל, כמו גם הזן הזה שניתן לראות בתמונה האחרונה מטה.

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki

 

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki

 

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki

 

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki

 

ריקירביציק, ריקי-רביציק, rikiravitzki, riki-ravitzki

יוניקורן

אגדה או אמת, מיסטיקה או מדע? חדי קרן מופיעים בהדפסים עתיקים כחיה שהיתה, נכחה על פני האדמה, ובאה במגע עם דמויות ייחודיות בלבד, בעיקר נשים. ברפואה העתיקה קיימים תרופות שמבוססות על מרכיב הבא מהקרן של חיה מיתית זאת, אך יש האומרים כי לאורך השנים נמכרו קרניהן של לוויתני ה-Narwhal במקום, ולא קרניו של חדי הקרן, שכן אי אפשר היה לתפוס אותם לעולם.

התיאור העתיק ביותר של חד קרן מגיע מיוון העתיקה, ולמרות שכיום נוהגים לצייר את חד הקרן כסוס עם קרן הקבועה במצחו, לפי התיאורים ההיסטורים חדי הקרן אינם זן של סוס כלל, שכן יש להם פרסות הדומות לאלו של תיש, כמו גם זקנקן קטן. זהו כנראה יצור מיוחד במינו עם כוחות ויכולות שמעבר לאלו המוכרים לאדם.

הנה כמה חדי קרן לפניכם, במופעים שונים לאורך ההסיטוריה של האומנות.

שלכם,
ריקי רביצקי

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki
The Unicorn Tapestries

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki
Lady with Unicron, Raffael

ריקירביצקי, ריקי-רביצקי, rikiravitzki, riki-ravitzki
The Lady and the Unicorn, Tapestries

rikiravitzki, riki-ravitzki, ריקי-רביצקי, ריקירביצקי

 

אי ירוק בים

במעמקים, לאורך חופי נובה סקוטיה בקנדה, קרקעית הים מנוקדת בספינות טרופות. הן שקעו למצולות כשנתקלו באיים קטנים, אשר הפכו נסתרים בסחף הגלים האדיר של סופות האוקיאנוס האטלנטי. אי אחד, שהינו לא יותר מחגורת חול, הפך להיות מקלטם של סוסים אשר לעולם לא יבואו עוד במגע עם בני אדם.

אי סייבל (Sable Island) הינו רצועת חוף צרה שאורכה 40 קילומטרים בלבד, והוא מכוסה חולות וערבות מרעה. לפני ארבע מאות שנה, שחו לשם סוסים להינצל מספינות שעמדו לטבוע, ומאז הם הצליחו לשגשג בטבע הפראי של האי. לאורך הזמן, נוצר מתערובת הסוסים האלה זן ייחודי הקרוי סוס אי סייבל. כיום העדרים הללו מוגנים, ועל בני אדם לשמור מרחק מהם ולהותירם פראיים וטבעיים.

עתידם של האי ושל הסוסים המיתיים הללו שברירי אך עוצמתי, ורק הפראיות הינה ההבטחה שתשא אותם הלאה על פני גלי הזמן. גורלם ישאר שזור זה בזה, כל עוד החופש אפשרי.

שלכם באהבה,
ריקי רביצקי

מיוטיוב

שלכם באהבה,
ריקי רביצקי

 

 

 

 

אנתרופוקן – האדם וגלגל הטבע

כדור הארץ נע ומשתנה ללא הרף, ובכל כמה מליארדי שנים חלה בו תקופה גיאולוגית חדשה, הבאה ומעצבת מחדש את פני האדמה. לפי הסימנים החקוקים בסלעים, במאובנים, בקרקעית הים, ניתן לתזמן התרחשויות שלמות שקרו מתוך הטבע עצמו, אשר בא להשפיע על הכדור הזה בשכבות-שכבות של שינויים והתפתחויות הפועלים מתוך גלגל טבעי של יצירה, הריסה, ויצריה מחדש אין סופיים.

עם זאת, הנה בא האדם, אף הוא חלק מהטבע, ויצר בעצמו עידן גיאולוגי חדש, וזאת מחוץ לגבולות הקיבולת של הכדור. נראה כי בני האדם גררו את הטבע אל מעבר ליכולותו, בפרט במאה השנים האחרונות מאז המהפכה התעשייתית, ולבטח מאז "ניסוי טריניטי" בפרויקט מנהטן אשר הפעיל פצצה גרעינית לראשונה בהיסטוריה. השפעת האדם על כדור הארץ כה מעמשותית כיום, עד כי ניתן להגדיר את כל העידן שבו אנו חיים כתקופה גאולוגית חדשה בפני עצמה – האנתרופוקן ("אנתרופו" – אדם, "קן" – תקופה), Anthropocene.

מסתבר כי האדם, יותר מכל יצור אחר עלי אדמות, מביא לשינויים רחבי היקף בפלנטה הזאת, כאילו היה חזק כמו הטבע כולו, אם לא עוד יותר, ומעשה ידי-אדם ברחבי העולם מיצרים מערכות חדשות ופוערים תהומות כה עמוקים עד אשר הטבע נדחק אל מעבר לגבולותיו הטבעיים, וזאת בגלל השפעתו המאסיבית של האדם. מהגאולוגיה ועד האקולוגיה, כולל שינוי אקלים, המעצב חסר המעצורים של פני האדמה כיום הוא בן האדם, וזאת ללא התחשבות באף יצור אחר, ולחלוטין מחוץ לגלגל הטבעי שמשחר ההיסטוריה נועד לשמר כאן בכדור ארץ יצירה מתחדשת ואין סופית.

חומר למחשבה.
שלכם, ריקי רביצקי.

הנה סרטון קצר, לסרט ממולץ בנושא (מיוטיוב)

 

 

עץ התפוח – פרק IX: כרית וספר

זהו פרק הסיום, פרק IX: כרית וספר, מתוך הסיפור המקסים "עץ התפוח", עיקבו ותהנו מעולם הטבע ומטבעו של העולם.

(מומלץ! קראו קודם את פרקים הקודמים:פרק I: ההתחלהפרק II: השיכור וביש המזל,פרק III: אמהות ובניםפרק IV: ביס מאותו התפוחפרק V: קרב עץ התפוחיםפרק VI: ואז זבלה חד הרגלפרק VII: איפה האטצ'ווריגראי הזאת, פרק VIII: עם הרגליים בתוך דלי מים)

 

זה לא שעלה בדעתה של המדאם אוטובורו להתעכב לצד הקבר, לא. היא פשוט לא שמה לב שהאחרים כבר עזבו. שעה שלמה חלפה לפני שהיא הרימה את העיניים, נאנחה, ואז הופתעה לגלות שהיא לבד. לבד. ללא שום ציון לימיה החולפים. ללא איש שיאלץ אותה לעמול ביתר-שאת בגינה שלה או כדי לזכוץ בשבחים מבני הכפר. ללא ניצחונות קטנים שיחממו את הגרון שלה בגלים של גאווה, ללא הפסדים קלים שיצרבו את האוזנים שלה בגלים של בושה. כלום, לא נותר לה דבר שעליו תוכל לדבר. פרט לכרית שלה היקרה, היפה, ממשי רקום עבודת יד מבואנוס איירס.

החורף ירד מההרים, ולאחר שהשלים את משימתו לטהר את הארץ בקור גדול, הוא נסוג שוב במעלה מורדות ההרים, מותיר לאביב לרכך את האדמה ולמי שלגים שנמסו למלא את כל אזור ההאוהייטץ-הנדיה בנחשולים, שריקדו בעטרת קצף צבועה אדמה. זאת הייתה העונה בה המדאם אוטובורו נהגה לפרוס את הפלפלונים שלה לפני ההדליה, ולהקדים בחודש שלם את כל יתר המגדלים בכפר. אבל, מאיזה שהיא סיבה, הפעם לא ממש התחשק לה לעשות זאת. והרי לשם מה? לא היה לה בעל להאכיל, או בן שיתענג על ממרח הפיאמנטה החריף שלה, ועכשיו גם לא היה לה כבר שכנה שתוכל לעצבן אותה עם היבול המשובח שלה. אולי השנה היא לא תטרח בכלל בפיאמנטה שלה. אכן, המשימה הזאת של שתילת גן נראית פתאום כבדה למדי, והיא הרי ממש לא מתגמלת בכלל.

המאדם אוטובורו התחילה ל–  לא אוכל באמת לאמר "להבין", כי היא מעולם לא נתנה לעניין לעבור תהליך של הכרה. היא התחילה לתפוס שהיריבה שלה הייתה בשבילה לא משהו שהיא חיה עבורו, אלא יותר משהו שהיא חיה מולו: מירמור יום יומי, אובייקט לקנאה, סיבה לקום בכל בוקר ולו רק כדי לראות באיזה מעשה נבלה השניה הזאת עסוקה.

באותו היום במורד הנהר, אצל הכובסות, אחת הנשים הסיתה מהפנים שלה טלטל בגב כף ידה המוקצפת סבון. היא ציינה ששלושה ימי-כביסה כבר עברו מאז שהראתה את עצמה שם המדאם אוטובורו. בסלע השפשוף הסמוך, השכנה שלה הניחה את המחבט איתו היתה מכה בכביסה עד נקיון, והציעה שאולי כדאי וכמה מהן בעצם תלכנה לקצה הכפר, סתם כדי לראות אולי איזה משהו אירע שלא היה צריך לקרות. הרי היא כבר לא כל כך צעירה ו— הא, ראו! הנה היא באה!

מדאם אוטובורו התקרבה אל הכובסות בצעדים מדודים, מעט פיסות כביסה מלוכלכה שהיו לה היו ארוזות יחד כחבילה ביד אחת, ואילו ביד השנייה היא נשאה את הכרית המפורסמת שלה מבואנוס איירס, ומשהו היה מונח שם, על הכרית.

או לא, זה לא יכול להיות!

אבל אכן כן, זה כן היה. זה היה הספר. ואז הנשים נאלצו לשבת ולהקשיב בעוד המדאם אוטובורו חילקה את שבחיה בין כוחו המופלא של בנה שלה, והגאוניות המופלגת יוצאת הדופן של הבן של אטצ'ווריגראי.

וכן, בדרך הזאת, השאירה המדאם אוטובורו את האלמנה אטצ'ווריגראי חיה עוד איזה כמה שנים. ואת עצמה, גם.

rikiravitzki, riki-ravitzki, ריקירביצקי, ריקי-רביצקי

שלכם, ריקי רביצקי

זהו פרק סיום העונה!
והנה הפרקים הקודמים של הסיפור המקסים "עץ התפוח":
פרק I: ההתחלה
פרק II: השיכור וביש המזל
פרק III: אמהות ובנים
פרק IV: ביס מאותו התפוח
פרק V: קרב עץ התפוחים
פרק VI: ואז זבלה חד-הרגל…
פרק VII: איפה האטצ'ווריגראי הזאתי
פרק VIII: עם הרגלים בתחך דלי מים